כשאמא היא גם משפחתונית או למה זה טוב לילדים לגדול בבית שהוא גם משפחתון.
אולי זה נשמע מורכב, או לא הוגן כלפי הילדים שלנו לפתוח משפחתון בבית. זה יוצר מצב בו הם חולקים את כל רכושם עם ילדים אחרים. הם חולקים גם את אמא, ואולי קצת את אבא. הם צריכים להלחם בילדים זרים על תשומת הלב של אמא שלהם ולא תמיד היא תגונן עליהם. האמנם?
לצערי לא מצאתי מחקרים שנעשו על השפעת ניהול משפחתון בבית על ילדי הבית, כך שאוכל רק לספר על נסיוני האישי ומסקנותי האישיות.
אתחיל בכך שאספר על הבקרים שלנו: בכל בוקר תמרי באה אלי למיטה ושואלת את אותה שאלה: אמא, היום יש לך משפחתון? ומה רבה שמחתה כשאני עונה שכן, והיא מיד הולכת לבחור משחק לכל ילד. היא מסבירה לי: לזה משחק של פעוטות כי הוא עוד קטן ולזה פאזל גדול כי הוא אוהב פאזלים ולזו בובה בעגלה כי היא אוהבת בובות. ועד שהילדים מגיעים היא מתכוננת ומכינה פעילויות. והיא בת 3.
כשאלה חוזרת מבית הספר היא יודעת שהיא מוזמנת לשחק איתנו אך חופשייה לענייניה בכל עת. לפעמים היא עולה לשחק לבד בחדר, לעבד ולעכל את היום הארוך שחוותה עם המון ילדים, פעילויות והמולה. (אחד היתרונות הבולטים בעיני במשפחתון הוא שיש לי אפשרות לתת לאלה את השקט והפרטיות להן זקוק כל ילד אחרי יום לימודים ארוך.) לפעמים היא מצטרפת אלינו למשחק והיא מיישמת ומתרגלת את הידע שרכשה בכך שהיא מכינה לילדים דפי עבודה והפעלות שונות. אני משגיחה ונותנת לה חופש פעולה כל עוד ההפעלות מתאימות לילדי המשפחתון וכולנו יוצאים נשכרים. היא מספרת לנו על יום שעבר עליה והילדים רואים אותנו מנהלות שיחה ואז גם משתתפים וחולקים איתה את חוויותיהם.
כשהיא מלטפת את הפעוטות ומגישה להם משחק באמהיות מסויימת אני יודעת שהיא מרגישה בוגרת ואחראית וכשהיא מכינה להם דפי עבודה ומפעילה אותם בחצר אני יודעת שהיא משפרת את כושר המנהיגות שלה וההערכה העצמית שלה גדלה.
לגבי משחקים וצעצועים, כבר מההתחלה נעשתה חלוקה מאוד ברורה: יש צעצועים של המשפחתון וצעצועים של הבית. הבנות יודעות שהן יכולות לשחק בצעצועי המשפחתון גם מעבר לשעות המשפחתון, להשתמש בחומרי יצירה וציוד של המשפחתון בכל עת שיחפצו אבל עליהן להחזיר הכל למקום בתום המשחק. זאת להבדיל מצעצועים שלהן, הנמצאים אצלן בחדרים ועליהם אני פחות מקפידה אך אליהם ילדי המשפחתון לא מגיעים.
הן יודעות גם שאם הן מביאות צעצוע שלהן לשטח המשפחתון עליהן לשתף את שאר הילדים, בדיוק כשם שכל ילד מביא צעצוע מהבית מתבקש לשתף את הילדים או להשאיר את הצעצוע בתיק.
את כושר המנהיגות שלהן, האופי היזמי שלהן והכריזמה ככל הנראה ירשו מאביהן, אך לזכות המשפחתון יאמר שהוא היווה ומהווה קרש קפיצה משמעותי לכל התכונות האלו.
הבנות יודעות להפריד ולהבדיל בין זמן פעילות המשפחתון, בו חלים חוקים מסויימים, לבין זמן בית ומשפחה. הן יודעות מה מקובל ומה לא מקובל ויכולות לדחות סיפוקים כשהן מבינות למשל שהטלויזיה נדלקת רק בתום יום העבודה ואז הן רשאיות לבחור סרט או סדרה כרצונן.
אני מתייעצת עם שתיהן לגבי התפריט היומי ומתחשבת בטעמן הקולינרי ועם זאת מקפידה להגיש ארוחות מגוונות המכילות את כל אבות המזון.
כשאני מכינה פעילויות והפעלות יצירה למשפחתון אני מתייעצת עם שתיהן בנוגע לנושאי הלימוד, בחירת הטכניקות, החומרים והאביזרים בהם נשתמש, ואני מרגישה שזה מעלה את תחושת הערך העצמי שלהן, מפתח את יכולת הארגון והתכנון ועוד.
ישנם מחקרים המעידים על יכולות גבוהות וערך עצמי אצל ילדים לאמהות עובדות. ישנם גם מחקרים המעידים על היקשרות בריאה ואופי יציב אצל ילדים לאמהות שנשארו איתם בבית.
לצערי לא מצאתי מחקרים על ילדים המשתלבים בעבודה של הוריהם (אשמח לקרוא כאלו אם מישהו מכיר) אבל אוכל להניח כי בכך שהם נמצאים בקרבת ההורים וממשיכים את עקרון הרצף ומרפים רק כשהם מרגישים בטוחים ויחד עם זאת חווים הורים שמגשימים ומעצימים את עצמם ואף לוקחים חלק בקבלת החלטות ושותפים ל"מאחורי הקלעים" הם גדלים להיות ילדים בטוחים, חזקים ויציבים ומאושרים.
קוראים יקרים, חשוב לי לשמוע את דעתכם. אשמח לענות ולהגיב על כל שאלה / הערה / הארה ככל העולה על דעתכם ונפשכם.
