לא אוהבת, כן אוהבת
לא אוהבת, כן אוהבת
לא אוהבת משפטים כמו "מתחילים בחיוך"
לא אוהבת שקיות פופקורן ממותגות
לא אוהבת מסיבות עם הורים משועממים, מוסיקה רועשת וילדים עם סביבוני ענק תלוים מצווארם
לא אוהבת חוג חיות שבו הילדים רואים איך שומרים חיות בכלובים קטנים
לא אוהבת "פינת יצירה" שכל הילדים מדביקים אותו דבר
לא אוהבת ש"מפנקים" את הילדים בעוגות וממתקים
לא אוהבת לוחות נושא עם אותיות ענק וציורים בנושאים בנאליים
לא אוהבת את ההסללה המגדרית – אוטו כחול לבנים, בובה ורודה לבנות
לא אוהבת שהגננת מערבבת מצרכים לסופגניות והילדים רק מסתכלים. ואז גם קוראים לזה שיעור בישול
לא אוהבת שמציגים לילדים מציאות מעוותת – פויה שולחן, השולחן נתן לך מכה
לא אוהבת שנותנים לילדים אוכל מתועש ומעובד
לא אוהבת שלא לוקחים בחשבון שהילדים של היום הם המבוגרים של מחר.
אז מה אני כן אוהבת?
אני אוהבת לתת לילדים זמן להתרגל ולהרגיש בבית
אני אוהבת חטיפים ביתיים בריאים
אני אוהבת לשבת עם ההורים ולהכיר לעומק, את הילדים ואותם
אני אוהבת לצאת עם הילדים ולראות בעלי חיים בסביבתם הטבעית
אני אוהבת לתת לילדים להתנסות ולהתלכלך בדבק, צבע, חול...
אני אוהבת לפנק את הילדים בחיבוקים וליטופים
אני אוהבת להעניק לילדים סביבה ביתית, חמימה ונוחה
אני אוהבת לאפשר לילדים לשחק במשחקים "של בנים" ו"של בנות" ביחד
אני אוהבת לתת לילדים להתנסות במטבח: הם מודדים, מערבבים, מועכים, חותכים
אני אוהבת להציג לילדים את המציאות כפי שהיא – קיבלת מכה וזה כואב, ועוד מעט זה יעבור
אני אוהבת שהילדים אוכלים אוכל טרי, מגוון ובריא באמת
אני אוהבת שמתייחסים לילדים בכבוד ובסבלנות בהם אנחנו מצפים שיתייחסו אלינו
אני אוהבת לזכור שאת הזרעים שאנחנו זורעים היום, נקצור מחר
