איך הכל התחיל

אז איך הכל התחיל?

עד שנולדה אלה בכלל לא עלה בדעתי לעבוד עם ילדים. למדתי צורפות בבצלאל ועבדתי כצורפת, גם שכירה וגם עצמאית.

ניגנתי בלהקת רוק, ציירתי, כתבתי. עשיתי המון דברים, אבל אף אחד מהם לא היה קשור לילדים.

אלה נולדה 3 חודשים אחרי שעברנו לשיקגו, לשליחות מטעם המדינה. עומר, בעלי, עבד מאוד קשה בתפקיד החדש ואני שמחתי שיש לי הזדמנות שאולי לא היתה מתאפשרת בארץ – להישאר בבית עם אלה ולגדל אותה בעצמי.

כשאלה היתה בת שנה וקצת התחלתי להרגיש שהיא צריכה יותר ממה שהיה לי להציע בבית. רציתי לתת לה חברה של ילדים נוספים וסדר יום קבוע, וזה היה קשה כשהייתי איתה לבד בבית. מצאנו לה משפחתון מקסים והרגשנו שעשינו הכי טוב שיכולנו בשביל ביתנו.

אבל אחרי 4 חודשים התחלתי להרגיש ריקנות. כל היום הייתי במשרד ועד שהגענו בחזרה הביתה היה כבר ערב. הרגשתי שאני לא מספיקה להכיר את הילדה שלי. התגעגעתי אליה. ואז הבחורה שהחלפתי במשרד הודיעה שהיא חוזרת מחופשת הלידה שלה. הבנתי שזו הזדמנות בשבילי להתחיל מהתחלה אבל עוד לא ידעתי איך.

רציתי להיות עם אלה אבל גם ידעתי שהיא צריכה חברה וסדר יום. התקבלתי לעבוד כסייעת בגן ילדים ישראלי ושתינו הלכנו לגן ביחד. למדתי המון בגן, בעיקר על עצמי ועל היכולות שלי. הרגשתי שבזכות חוויות שאני זוכרת מהילדות שלי אני יכולה להבין את חוויות הילדים.

וכך נולד הצהרון הראשון שלי: הורים שהכירו אותי מהגן ביקשו ממני לשמור על ילדיהם אחרי הגן והסכמתי. אלה נהנתה מהחברה ואני צברתי נסיון ובטחון. שיחקנו, ציירנו וערכנו פיקניקים.

כשתמר נולדה כבר התחלנו בהכנות לקראת החזרה ארצה ואני כבר ידעתי שהפעם אני הולכת על זה עד הסוף ופותחת משפחתון. חזרנו לארץ, מצאנו דירה והתארגנו ותוך 3 חודשים הצטרפה תינוקת אחת, בת שנה. תמר היתה אז בת 8 חודשים.

בכל ערב הייתי יושבת ומתכננת לו"ז, מה לבשל, פעילויות ויצירה. ותוך כמה חודשים הרגשתי שכבר יותר קל לי.

התחלתי לגבש את האג'נדה האישית שלי ולהגדיר אותה במילים. יכולתי לשים את האצבע על העקרונות שלי, על מה שהיה לי חשוב בדרך בה בחרתי לטפל בבנות. במשך הזמן הצטרפו עוד ילדים וגם אחרי שעברנו לישוב אחר הצלחתי ליצור לעצמי שם ולהקים מחדש את המשפחתון.

אחרי 3 שנים בהן אני זוכה לבלות עם בנותי שעות ארוכות, לבשל להן אוכל טרי ובריא ולתת להן ולילדים נוספים מסגרת יציבה ובטוחה שעוטפת ומאפשרת לגדול, הבנתי שאני רוצה לחלוק את הידע שלי עם עוד אמהות במצבי. אמהות שרוצות לגדל את ילדיהן בעצמן, ברוח חינוך ביתי, אבל בחברת ילדים נוספים, וגם לייצר הכנסה.

כדי לשמוע עוד על שיטת העבודה שלי אפשר לפנות אלי באימייל: michaligolda@gmail.com